אלימות כלכלית היא במקרים מסוימים חלק בלתי נפרד מכל סכסוך גירושין אלים. כמו לכל התנהגות אלימה אחרת, יכולות להיות לה תוצאות כואבות ביותר. לאלימות כלכלית מספר מאפיינים שאת חלקם ניתן לזהות מראש ולהתכונן מבעוד מועד.
במגרש המשפטי הישראלי, לגבר ולאשה כאחד נתונים כלים כלכליים ומשפטיים שניתנים לניצול לרעה, ולשם קידום מטרות שהמחוקק לא התכוון לקדם. גדר האלימות הכלכלית תיקבע בין היתר לפי הכוח המשפטי של כל צד ולפי יחסי הכוחות הכלכליים בין הצדדים.
ביטול הרשאות, הוראות קבע וכרטיסי אשראי
מדובר במקרים של חסימת גישה פתאומית לאמצעי המימון. פעמים רבות הגבר הוא מפרנס יחיד או עיקרי והכנסתו היא שמשמשת את כלכלת הבית, באופן המעמיד את האשה במצב מוחלש. ישנם בהחלט גם מקרים הפוכים. גבר או אשה עלולים להפסיק להפקיד את שכרם לחשבון הבנק המשותף, או לבטל את ההרשאה של האחר לעשות פעולות בחשבון; לעיתים גבר מפרנס עלול יום בהיר אחד להפסיק לשלם את החזרי המשכנתא למשל; גם הוראות הקבע וכרטיסי האשראי ניתנים לביטול. ככלל, בחשבון משותף שני הצדדים עומדים בסיכון כי הצד השני יבטל את ההרשאה ההדדית לעשיית פעולות בחשבון, או את הוראות הקבע. הדבר תלוי בתנאי פתיחת החשבון וההרשאות עליהם חתמו הצדדים.
כל אלה מקרים שקרו ומוסיפים להתרחש, ומתבררים מידי יום בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני. הנזק עלול להיות מרקיע שחקים, עבור שני הצדדים כמובן. נזכור כי נושים, ובעיקר הנושה המוסדי, חברות סלולר, בנקים, חברות אשראי וכו', אינם מתעניינים במיוחד בקשיים שחווים הצדדים בזוגיות ויבקשו לפרוע את החוב משני הצדדים גם יחד.
כיצד על אשה להתגונן מפני חסימת הגישה למקורות מימון
ראשית כל, על אשה התלויה לחלוטין בהכנסת הגבר, וצופה פתיחת הליכי גירושין, להיות מודעת לסיכונים אלה על מנת שלא תופתע, ורצוי להתכונן בהתאם. יש לקחת בחשבון את הצורך ב"רשת ביטחון" כלכלית במידה ומקורות המימון יחסמו. במידה ולאשה יש הכנסה, יש לעשות הכנות מתאימות מראש לפתיחת חשבון חדש ופרטי הרחק מידי הגבר.
שנית, יש לפעול בתבונה להגשת תביעת מזונות קטינים לבית המשפט לענייני משפחה. אמנם הלכה למעשה לא ניתן "להפסיד" בתביעת מזונות קטינים נגד אב יהודי, אך בהעדר כל הכנסה ודוחק כלכלי, גם משך הזמן הוא גורם משמעותי. על מנת לקצר זמנים, אמליץ לפעול לפי העקרונות הבאים:
• בד בבד עם הגשת תביעת מזונות קטינים, רצוי להגיש כבר ובאותו מעמד בקשה למזונות זמניים.
• במקרים בהם לאשה אין הכנסה כלל והיא והילדים תלויים לגמרי בהכנסת האב, ניתן להגיש בקשה למזונות טרום-זמניים. אז מוסמך בית המשפט לפסוק מזונות זמניים עוד לפני שהאב הגיש כתב הגנה. אגב, בנסיבות בהן לאשה אין הכנסה או הכנסה זעומה בלבד, וקיימת תלות כלכלית בגבר, קמה עילה לתבוע אף מזונות אשה.
• אמנם בתביעת מזונות לוח הזמנים מקוצר, ועל האב להגיש כתב הגנה תוך 15 ימים בלבד, אלא שהימים אינם מתחילים להימנות, אלא מיום מסירת כתב התביעה והבקשה לידי האב – מסירה משפטית שיש להוכיח אותה על פי דין לבית המשפט.
• אני ממליץ בחום להשקיע 150 ש"ח – 300 ש"ח עבור מסירה משפטית מקצועית. האב יקבל לידיו תוך שעות באופן אישי את כתב התביעה והבקשה, ואם יסרב לקבל או יסרב לחתום על אישור מסירה, המוסר יחתום על תצהיר כדין כי כך היה. באופן זה, מניין הימים להגשת כתב הגנה ו/או תגובה לבקשה למזונות זמניים, יתחיל להימנות מוקדם ככל האפשר.
הברחת נכסים בין בני זוג ושימוש בצו גילוי מסמכים
אין זה נדיר כי קיומם של סכסוך או פרידה צפויה, גורם ל"תזוזה טקטונית" של נכסים והשקעות. כך למשל, "במקרה" הגבר החליט למשוך קופת פיצויים ולרכוש ניירות ערך בחשבון בנק פרטי; "לפתע" החליטה האשה לסגור את כספי הירושה שקבלה מסבתא קלרה בפיקדון בחשבון בנק חדש "רק בשביל שלא כל הביצים תהיינה בסל אחד".
אם כן, זו איננה בהכרח הברחת נכסים. למרבית התנועות הכספיות הללו ישנו תיעוד שלא ניתן להעלים. יתירה מכך, צווי גילוי מסמכים ניתנים בבית המשפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני כעניין שבשגרה, ורבים טועים ומתייחסים לפעולות כאלה כחסויות. הוא הדין לגבי רישום זכויות על שם אחרים, העברת כספים לאחר על מנת שיחזיקם "בנאמנות" וכד'. ככל שמדובר במהלכים המתועדים על פי דין, ברוב מכריע של המקרים ניתן לשחזרם ללא קושי.
אוסיף בתמצית, כי גורל הכספים או הזכויות ה"מוברחים" תלוי בכך שאכן יוגדרו כ"משותפים", ו/או כי אחד הצדדים נטל אותם לעצמו לפני המועד הקובע בו פסק השיתוף בין הצדדים (שגם הוא תלוי בכרעה שיפוטית או בהסכמה לגביו). למשל; אופציות שקיבל הגבר ממקום העבודה יכולות להיחשב רכוש משותף, אך אם מדובר באופציות שמעביד העניק, והגבר משך לאחר המועד הקובע, הן אינן משותפות לכאורה והגבר לא הבריחן.
עקב אכילס – כסף מזומן; לאנשים רבים הכנסה במזומן וזוגות רבים מתנהלים במזומן ומחזיקים מזומן רב בבית. זה לא חייב להיות כסף "שחור" בהכרח, אך הוא איננו מתועד, ויכול "להעלם" כלעומת שבא. במקרים אלה, צו גילוי מסמכים עלול להיות חסר תועלת.
אני ממליץ בחום, כי במידה ויש חשש שהכסף עלול "לנדוד" מהבית, לתעד את הכסף, לספור ולצלם תמונות למזכרת. תמונה של שטרות מרשרשים בארון הבגדים או בכספת יכולה לעשות רושם רב על היושב בדין ולהוות ראיה לקיומו של כסף מזומן ואף לערכו.
רישום על שם צד שלישי; ישנם מקרים אחרים בהם נכסים של בני הזוג אינם רשומים על שמם כלל או רק על שם אחד מבני הזוג משיקולים מגוונים; שיקולי מס, שיקולים משפחתיים ואישיים, פחד מנושים וכד'. למשל, צדדים מוכרים דירה, ואת התמורה, או חלק ממנה, הם נותנים לגיס למשמרת, כי חוששים מעיקול. לפעמים, מטעמי שונים ומשונים, אלה מצבים "זמניים" שנמשכים שנים. במידה ואותו גיס ישתף פעולה עם אחד הצדדים, יתקשה הצד השני להוכיח כי מדובר בכספים של בני הזוג.
רצוי להיערך מראש גם למקרה כזה. לפעול להשיג אסמכתאות כתובות, מצולמות, מוקלטות ומכל הבא ליד. יש לציין כי צווי גילוי מסמכים ניתנים על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, בפחות קלות כאשר מדובר בנכסים הרשומים על שם צד שלישי (שאינו מי מהצדדים). פגיעה בפרטיות צד ג' תיעשה רק במידה ושוכנע בית המשפט או בית הדין בנחיצות צו גילוי מסמכים לבירור האמת, וכי יש ממש בטענה כי צד ג' מחזיק בנכסים של הצדדים או אחד מהם. ככל שתהיינה יותר אסמכתאות לנכסים המוחזקים על ידי צד ג', כך ישתכנע בית המשפט או בית הדין ביתר קלות כי יש עילה למתן צו גילוי מסמכים ו/או צו להסרת חיסיון כלפי צד ג'.
תיק מזונות בהוצאה לפועל
המחוקק העמיד לצורך גביית מזונות קטינים, כלים רבים המפשטים עד מאוד את תהליך פתיחת תיק מזונות בהוצאה לפועל ונקיטת הליכים מבצעיים מכוחו.
הליכים מבצעיים בתיק מזונות בהוצאה לפועל הם מידיים ורחבים יותר מסעדי ביניים שניתנים בבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, ואף מהליכים מבצעיים בתיקי הוצאה לפועל שאינם למזונות. עיקול במסגרת תיק מזונות בהוצאה לפועל יכול למשל לחול במקרים מסוימים על חשבון העובר-ושב של החייב ואף ישירות על המשכורת שלו באמצעות צו כלפי המעביד. ניתן גם לקבל צו עיכוב יציאה מהארץ נגד האב ללא הוכחה של ממש כי יש לאב כוונה שלא לשוב ארצה.
כיצד להתגונן – קשה ביותר עד בלתי אפשרי למנוע פתיחת תיק מזונות בהוצאה לפועל. למעשה אין צורך בקיומו של "חוב" על מנת לפתוח תיק. די שסכום המזונות לא הוצמד למדד לפי ההחלטה או פסק הדין, או לא שולם במועד לכאורה. גם טענה לאי-תשלום הוצאות חינוך ובריאות מיוחדות מאפשרת פתיחת תיק. יתירה מכך, גם במקרה בו אב עתיד לצאת לחו"ל ומשלם מזונות כסדרם, ניתן לפתוח תיק מזונות בהוצאה לפועל לשם הבטחת מזונות הקטינים כביכול.
כללי הברזל לאב:
• לשלם את הסכום הפסוק במלואו, כולל הפרשי הצמדה, ותמיד במועד. כלומר לקיים את ההחלטה השיפוטית באופן מדויק.
• למרות הקושי ההתחלתי, רצוי להיערך ולשלם את הסכום במועד. שינוי חד צדדי של יום התשלום, גם ביום אחד, לא יתקבל בהבנה. רשם ההוצאה לפועל איננו מוסמך על דרך הכלל לשנות את המועד שפסק בית המשפט. הענות של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני לבקשה לשינוי מועד החיוב, תלויה לחלוטין בשיקול דעת היושב בדין.
• נציין שוב, כי הקפדה על כללים אלה איננה ערובה להגנה מפני פתיחת תיק מזונות בהוצאה לפועל, ולא די בהקפדה על תשלום המזונות השוטפים. גם אי-תשלום מחצית ההוצאות המיוחדות לבריאות או חינוך – חיוב אשר פעמים רבות נתון לפרשנות – הוא עילה לפתיחת תיק מזונות בהוצאה לפועל.
• יש להימנע מקיזוזים או התחשבנויות חד צדדיות. אין לכך כל תוקף, ורשם הוצאה לפעול ממילא איננו מוסמך לאשר קיזוז חד צדדי של מזונות כנגד הוצאה שאיננה תשלום מזונות. גם אם היתה הסכמה בין הצדדים, אך האם מכחישה אותה, נטל ההוכחה הוא על האב, וללא ראיה של ממש, רשם ההוצאה לפעול לא יכיר בכך.
• כל הסכמה או התחשבנות יש לעשות בכתב בלבד, ויש להתעקש על כך, שכן רק כך ישנו סיכוי לקבלת הטענה על ידי רשם ההוצאה לפועל.
• יש לעשות שימוש בהעברה בנקאית בלבד, תוך ציון מהות ההעברה, חודש המזונות וכו'. לעולם אין לשלם מזונות במזומן ורצוי שלא בהמחאה. יש לשמור על שליטה מלאה בהליך ההפקדה. גם זה נוגע לנטל ההוכחה שעל כתפי האב. במידה והאם מתכחשת לקבלת הכסף, על האב להציג ראיות לתשלום.
כל האמור במאמר זה מתייחס למצבים היפותטיים, ואין לראות בו המלצה כיצד יש לנהוג במקרה הקונקרטי.
עורך דין אודי בוזמן
